סוכי משיי
 סוכי משיי
| |
|---|---|
זכר של סוכי משיי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | סוכיים |
| סוג: | סוכי |
| מין: | סוכי משיי |
| שם מדעי | |
 Ptilonorhynchus violaceusוייו, 1816 | |
| |
סוכי משיי (שם מדעי: Ptilonorhynchus violaceus) הוא מין של סוכי אנדמי למזרח אוסטרליה והיחיד מהסוג סוכי[2] (Ptilonorhynchus).
אזורי מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוכי המשיי נפוץ ביערות גשם וביערות סקלרופיליים הרריים ולחים במזרח אוסטרליה, מדרום קווינסלנד עד לוויקטוריה. ישנה גם אוכלוסייה מבודדת של סוכיים באזור הטרופי הרטוב של צפון קווינסלנד.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב גופם של זכרים בוגרים הוא בצבע כחול, אף על פי שבאור צבע הגוף של הסוכי נראה כסגול בוהק או כשחור. פלג גופו התחתון של הזכר וזנבו כהים יותר משאר גופו. המקור בצבע לבן עד צהוב-ירוק, והעיניים בצבע סגול בהיר. הרגליים בהירות, ובדרך כלל הן בצבע ורוד בהיר.
פלג הגוף העליון של הנקבה ירוק-חום כולו, בעוד פלג גופה התחתון בהיר יותר, עם דוגמה מפוספסת בצבע שחור. כנפיה וזנבה של הנקבה הן בצבע חום כהה. מקורה שחור, ועיניה בצבע כחול. זכרים צעירים דומים במראם לנקבות בוגרות.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל מיני הסוכיים, הסוכי המשיי ניזון בעיקר מפירות, למרות שסוכיים ניזונים לעיתים גם מעלים, חרקים, פרחים, צוף וזרעים. לעומתם, סוכיים צעירים ניזונים בעיקר מחיפושיות, חגבים וציקדות עד שהם לומדים לעוף. הסוכיים אינם בררניים בהעדפות המזון שלהם, והם ניזונים גם מצמחים שהובאו לאוסטרליה מאירופה בידי האדם. כך הם מסייעים להפצתם של צמחים כמו עשבים שוטים, דפנת קומפור וזית אירופי, כמו גם מינים שונים ממשפחת הזיתיים. הסוכיים נרדפים לעיתים על ידי חקלאים, מכיוון שהם פושטים על הגידולים החקלאיים שלהם. הסוכיים נוהגים באגרסיביות בעת אכילה, ומגרשים עופות אחרים מהעצים שהם הגיעו אליהם.
בעונת הרבייה, חרקים לוקחים חלק משמעותי יותר מבדרך כלל בתזונתו של הסוכי.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונת הרבייה של הסוכיים נמשכת מאוגוסט עד ספטמבר, ובמהלך ינואר. הסוכיים ידועים ב"סוכות" שלהם - מבנים שנבנים מזרדים שונים על מנת להרשים את הנקבות. הסוכה נבנית בצורה של קשת הפוכה או פרבולה, והקירות הפנימיים של הסוכה "נצבעים" בצבע שחור שמקורו בפחם טחון, פירות מעורבים ברוק או בקליפות עץ מתפוררות. מסביב ל"סוכתו" הזכר שם כל דבר כחול שהוא הצליח למצוא - נוצות, פרחים, אוכמניות, נשלי נחשים וקונכיות, כמו גם חפצים מעשה ידי אדם כמו פקקי בקבוקים, עטים כדוריים, אטבי כביסה ועוד. את החפצים הכחולים הזכר מפזר מחוץ לסוכה, ולאחר שגמר לבנותה הזכר מחכה לה. כשהנקבה מגיעה ועוברת דרך ה"שדרה" שבאמצע הסוכה, הזכר מרים חפץ כחול במקורו, ורוקד מסביב לנקבה כשראשו מכופף. במהלך הריקוד הזכר קופא מספר פעמים. אם הזכר הצליח למשוך את הנקבה, ההזדווגות תתבצע מחוץ לסוכה.
לאחר מכן, הנקבה בונה קן ובו היא מטילה 1–3 ביצים חומות עם כתמים כהים. הדגירה נמשכת כ-21 ימים, וכשלושה שבועות נוספים לאחר הבקיעה הגוזלים עוזבים את הקן. הזכר אינו לוקח חלק בגידול הגוזלים, ולאחר ההצלחה הראשונה הוא ממשיך להופיע מול נקבות נוספות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוכי משיי, באתר ITIS (באנגלית)
- סוכי משיי, באתר NCBI (באנגלית)
- סוכי משיי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סוכי משיי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סוכי משיי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכי משיי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ סוכי במילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית